פסק-דין בתיק ב"ל 2357-06

1.         תיק זה עניינו תביעת התובע להכיר באירוע לבבי בו לקה בתאריך 20.9.05 , כ "פגיעה בעבודה" כמשמעותה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק").

2.         לבקשתם המוסכמת של ב"כ הצדדים מינה ביה"ד מומחה רפואי מטעמו למתן חוו"ד בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע במועד הנ"ל לפגימה הלבבית בה לקה, זאת - על בסיס תשתית עובדתית אשר אף לגביה הגיעו הצדדים להסכמה.

3.         למען שלמות התמונה העובדתית ולהבהרתה אחזור ואפרט להלן את העובדות  הרלבנטיות:

א.      התובע יליד 25.12.1950.

ב.       משנת 1972 עובד התובע כעובד אחזקה חשמלית בתחנת הכח של חברת חשמל בחיפה. התובע עבד 5 ימים בשבוע, משעה 07.00 ועד השעה 18.00.

ג.        במסגרת עבודתו הנ"ל עוסק התובע בתאורת חדר הסוללות, בטיפול בתקלות חשמל, הנחת כבלים בתוך התחנה וכיוצ"ב עבודות אחזקה חשמלית.

כמו כן, במסגרת עבודתו היה התובע מרים ארגזי כלים, גופי תאורה, עמודי תאורה קטנים וכבלים במשקלים לא גדולים, כפי יכולתו.

ד.       ביום 20.9.05 בשעה 07:45 בבוקר, לערך, נדרש התובע יחד עם בן זוגו לעבודה, להניח כבל באורך של כ-45 מטרים ובעובי של 4*16 מ"מ מרובע, השוקל לדבריו כ-45 ק"ג ולפרוס אותו, על מנת לחבר את הכבל לשקע ולספק חשמל.

התובע הלך למחסן, שם שחרר את הכבל מהתוף, יצר צורה של גלגל וסחב את הכבל

על כתפו כ -180 מטרים לאתר העבודה שבכביש הכניסה לתחנת הכוח.

לאחר מכן, התובע הגיש את הכבל לבן זוגו לעבודה, אשר נמצא על הקרוואן, דרך החלון, בגובה 2 מ' לערך. בן הזוג משך את הכבל ופרס אותו עד לחיבורו לחשמל. עבודת התובע כנ"ל ארכה כשעתיים, עד לשעה 09:45 לערך.

ה.      עבודה של פריסת כבל הייתה נעשית 12-10 פעמים בשנה, ובדרך כלל עשו אותה 3-4 עובדים, כאשר התובע לא היה הדומיננטי בעבודה והיה עובד ומרים כפי יכולתו, להבדיל מעבודתו ביום 20.9.05, כמתואר לעיל.

ו.        המאמץ שהשקיע התובע ביום 20.9.05 כמפורט לעיל, היה מבחינתו של התובע בגדר מאמץ בלתי רגיל וחריג.

ז.        לטענת התובע במהלך העבודה כמפורט לעיל, הוא החל להרגיש כאבים בחזה,שהלכו והחמירו ולאחר סיום העבודה, בשעה 10:00 לערך, הוא פנה למרפאה שבמקום העבודה, ופונה לבית החולים כרמל, שם אובחן שסבל מאוטם שריר הלב.

ח.      גובהו של התובע 1.69 מ' ובמועד הארוע שקל 95 ק"ג. התובע לא שתה ולא עישן.

4.         המומחה, דר' פרידמן, קבע בחוות דעתו, כי עת אושפז התובע ביום 20.9.05 אובחן כמי שסובל מאוטם חד בשריר הלב , בדופן האינפרו - פוסטרו - לטרלי .

בהתייחס לשאלת הקשר הסיבתי הסביר המומחה, כי על מנת להכיר בקשר סיבתי (בין על דרך גרימה ובין על דרך ההחמרה) נדרש קיומם של שני תנאים: אירוע חריג וסמיכות זמנים בין האירוע החריג לפרוץ האוטם.

המומחה עמד על כך , כי בעניינו של התובע דנן מתקיימים שני התנאים:  התרחש אכן אירוע חריג בעבודתו מיום 20.9.05, כעולה מהחלטת ביה"ד (ר' לעיל העובדות המוסכמות); סמיכות הזמנים קיימת אף היא , משפרץ האוטם בתאריך הנ"ל.

המומחה ציין, כי התובע התלונן 3 ימים עוד בטרם המועד הנ"ל, על כאבים עמומים , חוזרים ובאים, בזרועות ובחזה, כאבים המהווים ביטוי לתעוקת חזה לא יציבה , אשר התדרדרה בהמשך לאוטם.